על אף המשבר המתמשך במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית , ישראל ממוקמת במקום הרביעי בעולם מבחינת הפריון המדעי לנפש , על פי נתונים שאספה המועצה להשכלה גבוהה , נכון לשנת 2005 רק שוויץ , שוודיה ודנמרק מקדימות את ישראל במספר הפרסומים בכתבי עת מדעיים למיליון תושבים
דירוג המדינות המובילות בעולם לפי מספר הפרסומים האקדמיים בשנת 2005
| 1 | שוויץ | |
| 2 | שוודיה | |
| 3 | דנמרק | |
| 4 | ישראל | |
| 5 | פינלנד | |
| 6 | קנדה | |
| 7 | בריטניה | |
| 8 | ארה"ב | |
| 9 | גרמניה | |
בשנת 2005 פרסמו המדענים הישראלים 6309 מאמרים מדעיים בכתבי עת מדעיים בעולם . באופן יחסי לגודל האוכלוסייה ממוקמת ישראל במקום הרביעי בעולם , ומקדימה מדינות כמו בריטניה, ארה"ב וגרמניה.
יחד עם סדרת הזכיות של מדענים ישראליים בפרסי נובל בעשור האחרון, מצביעים הנתונים על איכותו של המדע הישראלי בקנה מידה עולמי.
לפי המאגר המקוון web of science , בשנת 2008 1.06% מכלל המאמרים המדעיים בעולם נכתבו לפחות על ידי מחבר ישראלי אחד – פי עשרה מחלקה של ישראל באוכלוסיית העולם . כאשר משקללים את השפעתם של כתבי העת שבהם התפרסמו הציטוטים , חלקה של ישראל בפרסומים המדעיים בעולם גדול עוד יותר.
המדען הישראלי המצוטט ביותר הוא פרופ’ אהרון צ’חנובר , זוכה פרס נובל לכימיה בשנת 2003 .
הוא פירסם 148 מאמרים מדעיים , וצוטט יותר מ-16 אלף פעמים על ידי מדענים.
אולם המדענים הנוכחיים אשר פרסומיהם מציבים את ישראל בצמרת המחקר העולמי, הוכשרו ברובם לפני עשרות שנים , ולא ניתן לחזות את הישיגהם של אלה המתחנכים במערכת החינוך העכשווית, לנוכח הקיצוצים התקציביים בשנים האחרונות .
בעשור האחרון קוצצה ההשקעה בסטודנט הישראלי ב- 15 % , כאשר במדינות ה- OECD , עלתה ההשקעה בסטודנט ב- 15 אחוזים.